החלטה בתיק הע"ז 2424-09 - פסקדין

1.         לפנינו כתב אישום שהוגש ביום 28.4.09 בשל עבירה של העסקה של שלושה עובדים זרים שלא כדין, עבירה לפי סעיפים  2(א)(1) ו-(2) ו-4 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"), בעקבות ביקורת מטעם מפקחי המאשימה מיום 12.4.07.

            כנגד נאשם מספר 2 נטענה אחריות נושא משרה, עבירות על פי סעיפים 2(א)(1), 4 ו- 5 לחוק עובדים זרים.

2.         התקיימו מספר רב של ישיבות הקראה בתיק עד שהמשפט החל ולאחר כפירת הנאשם נקבע דיון לשמיעת הוכחות בפניי. בדיון האחרון - הראשון שהתקיים בפניי - ביקש הנאשם, לאחר שבא כוחו הקודם השתחרר מהייצוג, לדחות את הדיון על מנת לאפשר לו להיות מיוצג על ידי עו"ד. על אף הנזק שנגרם למאשימה, שהזמינה עדיה, ולמרות שמדובר בתיק ישן מאוד, על מנת לאפשר לנאשם את זכותו להגנה מלאה - נעתרתי לבקשתו והדיון נחדה.

3.         כעת, לאחר החלפת ייצוג, הגיש הנאשם בקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.

            הנימוקים לבקשה הם:

א.         הנאשם היה במועד הרלוונטי לכתב האישום אחד מבעלי המניות שמכר את מניותיו ביום 1.4.08 (העבירה הנטענת היא מיום 12.4.07). כתב האישום הוגש כנגד הנאשם ולא כנגד בעלי מניות נוספים ומדובר באכיפה סלקטיבית נעדרת הסבר.

ב.         במועד ביצוע העבירה היו שלושה מנהלים רשומים בחברה וכתב האישום הוגש רק כנגד הנאשם.

ג.          כתב האישום כנגד החברה בוטל מבלי שבוטל כתב האישום כנגד הנאשם.

ד.         הרשות התעלמה מן הראיות שהוצגו לה לפיהן העובדים הועסקו על ידי קבלן.

ה.         החברה - הנאשמת 1 נמכרה לבעלת המניות העיקרית בה במועד ביצוע העבירה הנטענת - קבוצת  שטראוס.

ו.          המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם בנסיבות העניין מהווה פגיעה אנושה בזכויות היסוד שלו.

4.         הבקשה הועברה לתגובת ב"כ המאשימה. בתגובה נאמר כי הקונצרן שטראוס רכש את השליטה בנאשמת ולקח על עצמו לטפל באישומים. לאור טענה זו הסכימה המאשימה לדחות את המשך ההליך. עמדת הנאשמת צומצמה לכך שהיא מצויה בסטטוס "מחוסלת" ולכן לא ניתן לפעול כנגדה.

הטענה באשר להעסקת העובדים דרך קבלן נבחנה על ידי המאשימה ולכן הואשמה הנאשמת כ"מעסיקה בפועל" על פי סעיף 4 לחוק עובדים זרים.

ב"כ המאשימה התייחס להליכי החקירה שהתנהלו בביקורת נשוא כתב האישום, כולל חקירת הנאשם, שהעיד תחת הזהרה כמנכ"ל הנאשמת. לאור הראיות, ראתה המאשימה בנאשם כ"נושא משרה" לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים ולכן, לא נעשו זימונים לנושאי משרה אחרים.

לטענת ב"כ המאשימה, הטענות שבבקשה הן סתמיות וכלליות והיא נעדרת כל בסיס עובדתי או מציאותי הנעוץ בשיקולים זרים של גורם האכיפה, הקשורים באופן ניהול החקירה שברור שלא נשקלו.

5.         המסגרת הנורמטיבית לטענת "הגנה מן הצדק"

            ביום 21.5.07 תוקן חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, (תיקון מס' 51) תשס"ז-2007, כך שהוסף לטענות המקדמיות אשר ניתן להעלות כנגד כתב אישום, בסעיף 149:

(10)      הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

            אשר למבחנים שהחיל בית המשפט העליון לצורך יישום הדוקטרינה של הגנה מן הצדק לפני תיקון החוק, כפי שנקבעו בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (להלן: "פרשת בורוביץ")- מבחנים אותם יש להחיל גם אחרי התיקון,  נקבע כי הדוקטרינה של הגנה מן הצדק תחול כאשר קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, כפי שזו נתפסת בעיניו של בית המשפט. עם זאת, עמד בית המשפט על כך שתכליתה של ההגנה מן הצדק היא עשיית צדק עם הנאשם ולא הפעלת ביקורת על רשויות האכיפה.